ליבנה נ' חברת טימנט בע"מ

פסק דין חלקי

בפניי תביעה כספית שיסודה בהובלה בינלאומית מגרמניה לישראל.

לגרסת נציג התובעת הוסכם על תנאים כספיים אשר חלקם בכתב וחלקם בעל פה באמצעות נציג הנתבעת. נטען כי נציג הנתבעת מר סורין הסכים לכך כי ישולם סך של 8 קובים במחיר של 220 יורו לקוב, כאשר המחיר יהא אחיד וכי סוכם כי לא יהיו תשלומים נוספים וכי המתווה לעסקה זו הינו פועל יוצא של הובלה קודמת אשר בוצעה בעבר מישראל לגרמניה.

מחלוקת נוספת בין הצדדים הייתה לעניין נפח התכולה אשר הובלה, כאשר בסופו של יום אישר נציג הנתבעת כי התכולה הייתה 12.079 בהתאם למסמך המשלחת ולטענת נציג התובעת הנפח בפועל היה 11.42 קוב.

למעשה טוען העד מטעמה של התובעת כי היה נפח מבוזבז שהוביל בסופו של יום לחיוב ביתר באשר להוצאות ההובלה.

הצדדים חולקים על מידות שני הארגזים אשר הובלו ופועל יוצא מכך כאמור הנפח והחיוב בגינו.

לאחר ששמעתי את הצדדים בנקודה זו ולאחר ששמעתי את שני העדים מטעם התובעת ולאחר שראיתי כי נציג הנתבעת הזמין את נציג התובעת לבצע מדידה בפועל – הנני מעדיפה את גרסת עד התובעת כי לא בוצעה מדידה בפועל מטעמים הקשורים בנתבעת ועל כן יש לקבל את גרסתו כי הנפח אשר יש לחייב בגינו הינו 11.42 קוב.

מנגד, הנני מקבלת את גרסת הנתבעת לעניין מתווה החיוב כפי שתועד בכתב בהצעת המחיר.

אינני מקבלת את הסברו של נציג התובעת כי בשל לחץ זמן ולאור דברי מר סורין לא עמד על תיקון מסמך ההצעה בכתב.

על כן, פועל יוצא, על התובעת לחוב בגין עסקת ההובלה ב- 11.42 קוב כאשר חיוב מינמאלי בגין 6 קוב הינו בסך של 1,620 יורו וכי כל מטר קוב נוסף עד ל- 11.42 קוב מחוייב ב- 220 יורו, היינו סך כולל של 2,847 יורו, ומעבר לכך על התובעת היה לשאת בהוצאות הנוספות בסך של 1,608 ₪.

אשר על כן, כעת תתברר הסוגיה האם שילם התובע ביתר ביחס לסכומים אשר נפסקו לעיל.

ניתן והודע היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור בן-שמן, שופטת

פסק דין

לאחר שקבעתי את הבסיס לחיוב בפסק הדין החלקי – הנני מורה כי הנתבעת תחזיר לתובעת את הסכומים הבאים:

159 דולר; 181 יורו וכן 564 ₪. השערים יהיו בהתאם לשערים היציגים היום.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום בצירוף ריבית והצמדה ממועד התשלום ועד התשלום בפועל.

הואיל וקיבלתי מקצת מטענות הצדדים, אינני פוסקת הוצאות למי מהצדדים.

#6#>

ניתן והודע היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

לימור בן-שמן, שופטת